תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק נ״ו סימן ב׳

תשובה אותה הבעיא דבשלהי יש נוחלין כשיש נכסים ידועים שהכניסה לבעל היה ובשלותה על פה דאילו בשטר ממה נפשך היא גובה מן הבעל בין שעשו הבעל כיורש בין שעשאוהו כלוקח דמלוה בשטר גובה אפילו מן הלקוחות וזהו שכתב הרב ז״ל בהלכות אלה במלוה על פה היא וכשהכניסה לבעל קרקע ידוע דאילו הכניסה לו מטלטלין בין שויוהו כיורש בין שויוהו כלוקח אינו גובה ואפילו היו מטלטלין ידועים משום דאפילו מן היורש אינו גובה דמטלטלי דיתמי לב״ח לא משתעבדי וכל שכן מן הלוקח וכדרבא דאמר רבא עשה שורו אפותיקי ומכרו אין בעל חוב חוזר וגובה ממנו אלא כשהכניסה לו קרקע הוא בעיא וכשלותה על פה ולפיכך אשה זו אם גבתה מטלטלי בכתובתה והכניסה לבעל אם לא כתבה לבעל חוב מטלטלי אגב מקרקעי אלא מטלטלי ומקרקעי כמו שראיתי שרגילין לכתוב בארצכם אפילו הם עדיין בעין ביד הבעל אין בעל חוב גובה מהם אבל אם כתבה מטלטלי אגב מקרקעי גבה מקרקעי גבה מטלטלי ובין שיהא בעל כיורש בין שיהא כלוקח, ואם מלוה על פה אינו גובה כלל ואפילו הכניסה לו מקרקעי דמצי בעל למטען דילמא פרוע הוא ומשום מזיק ליכא דלא אמרו מזיק אלא במזיק ממש כגון שורף שטרותיו של חבירו וא״נ בעשה עבדו אפותיקי ושחררו א״נ במוכר שט״ח וחזר ומחלו א״נ בשור תם שהזיק וטבחו פחת שחיטה א״נ במזיק שיעבודו בחפירת בורות שיחין ומערות וכל כיוצא באלו אבל ב״ח שמכר לאחר מטלטלין ששעבד לב״ח והלוקח והמקבל מתנה אכלום אין אלו חייבים שהם לא הזיקו כלום אלא המוכרן להם והנותנן אבל הם בדין זכו בהם והוציאום שאם אי אתה אומר כן אף העושה שורו אפותיקי ומכר יהא הלוקח חייב מדין מזיק ולא חייבו מדין מזיק אלא המשחרר כדאיתא פרק השולח גט (מ״א) ועוד שהרי הגוזל ומאכיל לבניו והמניח לפניהם לאחר יאוש מיהא פטורין ואע״פ שאילו היתה גזילה קיימת חוזרת לבעלים ואין מחייבים אותן מדין מזיק שיעבוד אע״פ שהיה האב חייב לשלם ומחזיר גזילה אשר גזל ואפילו לאחר מיתת האב אילו היתה גזילה קיימת ולא אכלוה הרי היתה חוזרת בעינה אלא כדאמרן: