תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק נ״ד סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה שום היתומים בין לב״ח בין לאלמנה הכרזה בעי ובהדיא תניא ר״פ שום היתומים (ערכין כ״א:) שום היתומים שלשים יום ומכריזין בבוקר ובערב ואומר שדה פלוני בסימניה ובמצרניה כך היא יפה וכך היא שוה כל הרוצה ליקח יבא ויקח על מנת ליתן לאשה בכתובתה ולבעל חוב בחובו ואמרינן עלה פ׳ אלמנה ניזונית (כתובות ק׳:) דלא שנא שליח ולא שנא בית דין וגרסינן התם דלא שנא שליח ולא שנא בית דין שמכרו שלא בהכרזה נעשו כמי שטעו בדבר משנה וחוזרין, ולעולם מכריזין חוץ מתלת דגרסינן התם אמרי נהרדעי לכרגא ולמזוני ולקבורה מזבנינן בלא אכרזתא ואע״פ שאמרו דבמקום שאין מכריזין מוכרין שלא בהכרזה וכדאמר רב נחמן פרק אלמנה (שם) מעולם לא עשו אגרת בקורת בנהרדעא. ואמרת שלא נהגו בכל אותה הארץ להכריז כשמגבין כתובת אלמנה מסתברא שאין קרוי מקום שאין מכריזין דלא אמרו אלא כשנמנעין מלהכריז מחמת שלא ימנעו מלקנות ובלא הכרזה טב להו ליתמי כדאמר התם מ״ט לא עשו אגרת בקורת בנהרדעא סבור מינה משום דבקיאי בשומא אמר ליה רב יוסף לדידי מיפרשא לי מיניה דרב נחמן משום דקרו ליה בני אכלי נכסי דאכרזתא כלומר ומשום כך כל שמכריזין ריעא להו ליתמי דליכא דזבין כל שהכריזו. אבל בארץ ההיא שנמנעין מלהכריז כשמגבין לאלמנה בלא טעם טועין בדבר משנה הם וחוזרים:
נחלת הכלל · Warsaw 1883

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.