תשובה שבועת אלמנה זו ששאלת לא נתברר מתוך השאלה למה נשבעה זו, אם מחמת שהיא רוצה לגבות מקצת כתובתה ושלא תפסיד מזונותיה או שלא לגבות מכתובתה כלום אלא שתובעת מזונות, ולכך אצטרך להשיב בין על זה בין על זה. אלמנה שבאה לגבות כתובתה אם תבעה כל הכתובה וכל מה שהוסיף לה הבעל מיד שתבעה כן בבית דין אבדה מזונותיה דאמר רב יהודה אמר שמואל תובעת כתובתה בבית דין אבדה מזונותיה ואע״פ שלא נשבעה אפילו הכי משעת תביעתה בבית דין אבדה המזונות וכדאיתא שלהי פ׳ נערה שנתפתתה (דף לד) אבל אם לא תבעה כל כתובתה אפילו שיירה מקצת הרי זו ניזונית מחמת אותו קצת הנשאר ואפילו גבתה כל השאר דקי״ל כרבא דאמר פרק אלמנה (דף צז:) מקצת כסף ככל כסף כלומר מקצת כסף הנשאר, ולא עוד אלא אפילו תבעה כל כתובתה עיקר ונדוניא ולא תבעה תוספת שכתב לה הבעל בכתובתה הרי זו נזונית מחמת אותו תוספת ששיירה כדאמרינן ר״פ אע״פ (כתובות דף נ״ד:) אמר רבי איבו אמר רבי ינאי תנאי כתובה ככתובה למאי נ״מ למוכרת למוחלת לפוגמת למורדת ולתובעת, ולפיכך בין תובעת ולא נשבעה בין נשבעה וגבתה אם לא שיירה כלום אבדה מזונותיה ואם שיירה קצת בין כך ובין כך לא אבדה מזונותיה וכ״ש אם תבעה מזונות בב״ד ונשבעה שלא הפסידה כלום:
תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק מ״ח סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.