תשובה עשור נכסים שאמרו חכמים אחר מיתת האב אינו נגבה עד שעת נשואין שאין הבת נוטלת אלא מחמת נשואין ולפיכך אינה נוטלת עד נשואין וכדתניא התם (כתובות סח:) הבנות בין בגרו עד שלא נשאו בין נשאו עד שלא בגרו אבדו מזונותיהן ולא אבדו פרנסתן ר״ש [בן אליעזר] אומר אף אבדו פרנסתן כיצד עושות שוכרות להן בעלים ומוציאין להם מזונות, ואמרינן נמי התם (שם) במי שהניח עשר בנות ובן אחד אם באו לינשא כאחת חולקות בשום אלמא אין נוטלת עד הנשואין. ולא קשה לן מדקי״ל דאי בעי לסלוקי בזוזי מצי מסלק ואם אינה נוטלת עכשיו שמא ימכרו האחים הנכסים ולא תוכל לגבות מן הלקוחות דמצי למימר לה דילמא כבר פרע וחזרה הפרנסה כמלוה על פה שאינה טורפת מן הלקוחות, לא היא דהא שלח ליה רבי לרב האחים שמכרו או שמשכנו הבנות מוציאות לפרנסה וטעמא דשאני הכא דכל שלא נשאת תוך זמן הוא ולא עביד דפרע תוך זמן ואפילו מלוה ע״פ טורפת בכי הא מן הדין מן הלקוחות אלא שתיקנו ללקוחות משום דלית ליה קלא ופרנסה קלא אית ליה כדאיתא שלהי יש נוחלין ואלא מיהו לשהיא מוציאה ממשעבדי צריכה שבועה וכדאמרי׳ התם דרבינא אפיק מבריה דרב סמא בריה דרב אשי מן הזיבורית ובשבועה, ואפשר טעמא דהכא חיישינן לצררי ואע״ג דבחוב בעלמא לא חיישינן לצררי תוך זמן וכדאיתא פרק השותפין:
תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק מ״ו סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.