תשובה האפוטרופסין נאמנים בשבועה במה שאמרו ואין אנו מחזיקין אותם כפושעים ומפסידים עד שיביאו היתומים ראיה שפשעו ושהפסידו אבל המע״ה. ועוד שסתם אנשים אין מחזיקים אותם כפושעים וכ״ש אפוטרופסין שמינו אותם ב״ד שהב״ד צריכים לחזר אחר אנשים נאמנים וידועים לפקח בענין היתומים, ואם מפני שבטלו כיסם ולא הלוו הגבוי, מה שטענו שהיו יראים שלא יפסידו הנכסים טענה יפה היא שהרי אמרו בנכסי יתומים בדקי אינש דמעלי ושפו נכסיה וציית דינא ושקלי מיניה דהבא פריכא אבל כלים לא דלמא אינש אחרינא אפקיד גביה ומייתי סהדי ושקיל להו אלמא חוששין לכמה חששות ומוטב יהא ממונם מונח ואוכלין פורתא פורתא ולא שנלוה אלא לכמו זה שאמרו. גם מה שאמר שלוו על נכסיהם נאמנים ובשבועת נקיטת חפץ שהרי אלו רשאים למכור וללוות ולהאכיל ולספק מזונותיהם ופרנסתם והרי זה כמוציא הוצאות על נכסי אשתו שנשבע כעין שבועת המשנה והרי אלו חייבים לישבע בסוף על כל האפוטרופסות, וכדקי״ל באפוטרופוס שמינוהו ב״ד שצריך לישבע:
תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק ג׳ סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.