תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק רפ״ד סימן ד׳

ומה ששאל הרב אם נתברר שנבראו הנשמות ביום ראשון כי כן נראה ממדרש אחור וקדם צרתני וכן יסדו חכמי ספרד בשיריהם. דבר ברור הוא בדברי רז״ל שהנשמות כולן נבראו מאז כמו שאמרו במסכת חגיגה ערבות שבו גנזי חיים וגנזי שלום ונשמות הצדיקים ורוחות ונשמות שעתידים להבראות וכן אמרו עד שיכלו כל הנשמות שבגוף. ומעצמו הוא מוכרח, כי הקב״ה אחר ששת ימי בראשית אינו בורא שום דבר מאין אלא פועל ועושה דבר מדבר ואין בנשמות שום ענין שתתהוינה ותמצאינה זו מזו, וזה טעם ויכולו השמים והארץ וכל צבאם שאז נשלם הכל בכל צבא השמים והארץ, וזה טעם אשר ברא אלהים לעשות שנתן כח בשרשים לעשות כמותן. ולא כדברי תועי רוח בינה שאומרים כי בכל יום ויום בורא נפשות לגופים בהולדם. אבל אם נבראו ביום ראשון או בששי פלוגתא דרבי אלעזר ור״ל בב״ר אמר ר׳ אלעזר אחור למעשה יום ראשון וקדם למעשה יום אחרון היא דעתיה דרבי אלעזר דאמר תוצא הארץ נפש חיה זה רוחו של אדם הראשון, אמר ר״ל אחור למעשה יום אחרון וקדם למעשה בראשית היא דעתיה דר״ל דאמר ר״ל ורוח אלהים מרחפת וגו׳ זהו רוחו של אדם הראשון הה״ד ונחה עליו רוח ה׳. הנה לדעת רבי אלעזר נבראת נפש האדם עם נפשות (הצומחות) של הבהמה וחיה ביום הששי ואח״כ ברא גוף לבהמה וגוף לחיה ולאדם וזהו אחור וקדם. ולדעת ר״ל נבראת נפש אדם ביום ראשון והוא ורוח אלהים מרחפת. ושיטת האגדות כר״ל כמו שאמרו עם המלך במלאכתו ישבו שם עם הקב״ה וכו׳ וזה במאמר ראשון ביום ראשון. וכך הוא בספר יצירה ואח״כ בששת ימי בראשית עשה דבר מדבר והוציא יש מיש וא״כ ע״כ הנפשות בכלל היש הראשון ביום הראשון, ולכך אני מפרש דר״ל ור׳ אלעזר משמעות דורשין איכא בינייהו דר׳ אלעזר מפרש קרא דאחור וקדם בנפש התנועה שבאדם לומר שנבראת בתחלת יום הששי עם נפש הבהמה והחיה. ור״ל מפרש לה בנשמה העליונה שנבראת ביום ראשון לד״ה וזה ידעת כי אז תולד ומספר ימיך רבים כי דבר על האור לאמר אם ידע בו אז כשנולד בנשמתו ואין מספר לרובם. ומשם אמר ר׳ יהודה הלוי תיקן נפשות עם האור הראשון תחלת דבר ה׳. ואתה כרוב ממשח הסוכך על המוני, כסא כבוד להנחיל ותאריך ימים על ממלכתך להורות בישראל הלכה למשה מסיני, וכבודך יגדל מעל לגבול ארצנו לעיני, ותגלנה בחברת מעלת רעיוני, כחשק אחיך הנכסף, החותם משה בר׳ נחמן ז״ל: