תשובה כל שבא בן המצר לעכב בשעת מכירה לומר אני אקח על זה אמרו בגמרא (שם) אמר איזיל ואטרח ואייתי זוזי לא נטרינן ליה איזיל ואייתי זוזי חזינן אי איניש דאמיד הוא נטרינן ליה ואי לא לא נטרינן ליה. אבל אם עמד אחר וקדם ולקח נראה שאין בזה זמן ידוע אלא כל היכא דאתי בן המצר מסלק ליה משום דזה שקדם וקנה נעשה כשלוחו של בן המצר דאפילו זל או נתייקר בינתיים לבן המצר נתייקר וזל כדגרסינן התם היכא דלא קנו מיניה זל ואייקר ברשותיה, וטעמא משום דזה שקדם וקנה לא קנה לעצמו אלא כקונה לצורך בן המצר ועל זה אמרו זבן במאתן ושוה מאה סבור מינה מצי אמר ליה לתקוני שדרתיך ולא לעוותי כלומר כעין שיכול אדם לומר לשלוחו ומן הדין חייב, אלא דאמרי נהרדעי אין אונאה לקרקעות:
תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק כ״ז סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.