תשובה יש לדון ולומר שהוא מחוייב לעשות כן אחר זמן ובכל יום ויום עובר על השבועה לפי שאלו ב׳ דברים הם, האחד שנשבע לעשות דבר פלוני ולא תלה אותו בזמן והשני שקבל עליו לעשותו בזמן פלוני ואין זה תלוי בזה. אבל אם נשבע לעשות דבר ביום פלוני אם עבר ולא עשה שוב אין חיוב שבועה עליו ולוקה על שעבר על שבועתו ופטור מלעשות לו. ותדע דגריס בירושלמי פ׳ קונם יין נדר להתענות ושכח ואכל כבר אבד תעניתו ר׳ אבא בשם רבנן אומר והוא שאמר סתם הא אמר יום זה אף על פי ששכח ואכל מתענה ומשלים כלומר אם אמר יום סתם כבר קבל עליו להתענות יום אחד ואע״פ שהתחיל להתענות אם שכח ואכל אין תשלום יום זה עולה משום נדרו אבל אם אומר יום זה אע״פ ששכח ואכל משלים יום זה ואין חייב להתענות יום אחר. וכן הורה מורי. אמנם אע״פ שעבר על השבועה יש לו לישאל עליה כדאמרינן נשבע על הככר אפילו אכלה כלה נשאל עליה להתירה ואם האריכו אחר עבור הזמן חייב:
תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק רנ״ט סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.