תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק כ״ג סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה הדין עם שמעון התובע שאם אי אתה אומר כן מי שיש לו ככרי כסף בשטרי חוב ואין חייב אלא מנה יאכל וחדי ולא יפרע לבעל חוב הרש שאין לו אלא אותו מנה, ועוד שאין ממש באחת מטענות ראובן, דמה שטען דשט״ח אינם משועבדים לו לא טען כדין דכל מה שיש ללוה משועבד למלוה אלא ראובן זה שמע וטעה הוא שמע שאמרתי אני שאין ב״ד מגבין שט״ח לפי שאין גופו ממון ומילי נינהו ואין בית דין עושין גוביינא במילי אבל בודאי משועבדים הם לב״ח דאי לא למה מוציאים מזה ונותנין לזה וב״ד נזקקין להוציא מזה וליתן לזה ואפילו ב״ח עצמו משועבד לו שאם רצה ליתן לו הרשות בידו וכדאמר פרק כל שעה (פסחים דף ל״א) גבי פלוגתא דאביי ורבא בזבין מלוה ואקדיש מלוה דאקשינן עלה דרבא גבו קרקע יש לו ואי אמרת מכאן ולהבא הוא גובה הוו להו נכסי דקנו יתמי ופריק התם מדר׳ נתן ואמר ליה כי היכי דמשעבדנא לאבוכון משעבדנא לב״ח דאבוכון, ואפילו נפקד רשאי ליתן לב״ח דמפקיד וכדמוכח שמעתא פרק שור שנגח (בבא קמא דף מ׳:) דגרס התם ונימא ליה אתפסתיה לתוראי בידא דלא מצינא לאשתעויי דינא בהדי׳ ומסקנא משום דא״ל כי היכי דמשעבדנא לך משעבדנא להאיך מדר׳ נתן ועוד דבלאו הכי ב״ד כופין אותו למכור מחובותיו ולפרוע לזה כדאיתא פרק החובל (בבא קמא דף פ״ז) דתנן העבד והאשה פגיעתן רעה כו׳ נתגרשה האשה ונשתחרר העבד חייבים לשלם ואמרינן עלה בגמרא ותזבין כתובתה בטובת הנאה ופרקינן טובת הנאה מילי נינהו ומילי לא משתעבדן ואקשינן אלמה לא מילי דמזדבני בפריטי נינהו ופרקינן אלא מדשמואל דאמר שמואל המוכר שט״ח לחבירו וחזר ומחלו מחול ואקשינן תו וליזבין להאי דחבלה ביה דאי מחלה לגבי בעל לא מפסיד דהשתא נמי לא שקיל מידי ופרקינן לגבי בעל ודאי מחלה ואטרוחי בי דינא בכדי לא מטרחינן, אלמא אי לאו דאמרי׳ הכי דודאי מחלה לגבי בעל היה כייפינן לה לזבונה וה״נ כייפינן ליה דלגבי כותי וישמעאל ואפילו לגבי ישראל דחייב לו לא אמרינן ודאי מחיל אדרבה טפי ניחא ליה לשלומי נשייה מלמחול לאחריני. ועוד דאפילו לרב פפא דאמר פריעת ב״ח מצוה ואין ב״ד יורדין לנכסיו להגבות מהן כופין אותו לקיים מצות פריעה דגרסינן פרק הכותב (כתובות דף פ״ו) אמר ליה רב כהנא לרב פפא לדידך דאמרת פריעת ב״ח מצוה אי אמר לא בעינא מאי אמר ליה תנינא בד״א במצות לא תעשה אבל מ״ע כו׳ מכין אותו עד שתצא נפשו, וה״ה וכ״ש למ״ד שעבודא דאורייתא אם יש לו מה שאין בית דין יכולין לגבות ממנו ויש לו שכופין אותו, ותו לא מידי:
נחלת הכלל · Warsaw 1883

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.