תשובה גם זו מחלוקת ישנה מימות התנאים ואילך דרבי אליעזר ב״י ורבנן נחלקו בה כמו שהוזכר בגמרא דתמורה סוף פ״ק (י״ב) דראב״י פוסל עד שיהא רובו של מקוה בהכשר דתני רבי אליעזר ב״י אומר מקוה שיש בו כ״א סאה מי גשמים ממלא בכתף י״ט סאים ופותקם למקוה ששאובה מטהרת ברבייה והמשכה וכי אתא רב דמי א״ל יוחנן שאובה שהמשיכוה טהורה ואוקימנא לה התם פרק קמא דתמורה כרבנן ומדקאמר סתם שאובה שהמשיכוה משמע דאפילו כולה שאובה קאמר ויש ספרים דגרס בה בפירוש שאובה שהמשימה כולה והרי״ף ז״ל כתב בהלכותיו בשבועות בהלכות נדה הא דרב דמי א״ל יוחנן לומר שכך הלכה ואפילו רובה ואפילו כולה אבל רב אחאי ז״ל פסק כרבי אליעזר ב״י דמשנתו קב ונקי ועוד דתנן סתמא במסכת מכות כוותיה דרב דתנן התם מים שאובים ומי גשמים שנפלו ונתערבו למקוה דרך המשכה ואע״פ כן קתני מחצה על מחצה פסול דאלמא לא התירו המשכה אלא במיעוטא דהמשכה ורבויי בעינן וכזה פסקו גדולי האחרונים ז״ל ודקדקו הרבה בדברי רב דימי א״ר יוחנן כדי שלא יתקשו על דברי רבי אליעזר ב״י. סוף דבר כל גדולי האחרונים מסכימים לאסור כדברי הגדול הגאון רב אחאי ז״ל ולא שמענו בארצנו מי שהורה להקל בהלכה למעשה בדבר זה. ומקוה ישראל וקדושו יקדישנו בקדושתו, ינחילנו לנחלה לו ולסגולתו, וישימנו משומרי מצותיו ותורתו:
תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק רכ״ו סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.