עוד מה שאמרת שאין בדין שיזכה בו זה בחתם ידו של לוה להוציא מידי שעבוד מלוה שבשטר ואע״פ שהמלוה שבשטר מאוחר מחתם ידו של זה דדילמא השתא הוא והקדים זמנו משום קנוניא הלכך שקר הוא ודילמא גזיל את המשועבדין ובכי האי לאו דינא אלא חמסנותא, אם לדין יש תשובה וסלק מכאן הימנותא דמלכא ונחזי אנן בדינא. ואקדים לך הקדמה, אנן קי״ל כמ״ד שעבודא דאורייתא ומלוה על פה גובה מן הלקוחות אלא שהתקינו שלא לטרוף משום תקנת לקוחות משום דלית ליה קלא אבל מלוה על פה מוקדמת ומלוה בשטר מאוחרת נ״ל דמלוה ע״פ מוקדמת דיהבינן ליה דמלוה ע״פ טורפת היא ממשעבדי דבעלי חוב בשטר דהא ליכא נעילת דלת בהא מילתא דהכא והכא מלוין נינהו ויש לנו לחוש לנעילת דלת מה שאין מלוה ע״פ כנעילת דלת של מלוה בשטר, וכן מצאתיה גם לגאון רב האי ז״ל בתשובה, ואע״פ שהרי״ף ז״ל חילק בדבריו ויש לדבריו קצת ראיות מגמרין ומגמרא דבני מערבא כבר דחיתים אני בריש פרק מי שהיה נשוי:
תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק כ״ב סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.