תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק כ׳ סימן ב׳

תשובה אין המשלח חייב בתשלומי נזק השליח שלא מצינו תשלומי נזק אלא בנזקי עצמו או בנזקי ממונו האי כדיניה והאי כדיניה, ונזקי ממונו כעין נזקי עצמו הן כלומר לפי שפשע בנזקו בשמירת ממונו, אבל בנזק שהגיע לשליח מה הזיק המשלח ומה הגיע לו מחמת פשיעתו וכל שכן אם השליח שכיר שהרי הלך בשכרו כדכתיב ואליו הוא נושא את נפשו ודרשינן שעל שכרו עלה בכותל ונתלה באילן כלומר ולפעמים שיפול ממנו וימות ובכלל סכנת נפשו הכניס עצמו מחמת שכרו ואלו דברים פשוטים הם, הגע עצמך מי ששכר פועל נפח ויצא גץ מתחת הפטיש והדליק גדיש של נפח מי חייב בעה״ב מפני שהיתה מלאכתו ואפילו היה הפועל בחנם ואפילו תאמר שבגרם שליחות הגיעו נזק, גרמא בנזק הוא ופטור, וכ״ש בשותף ההולך בפרקמטיא המשותף שכל אחד ואחד מהמשתתפים הולך מחמת עצמו וריוח ממונו ואם מפני שנשתתפו לא נשתתפו בנזקי גופא ונזקי ממונא אלא בריוח והפסד של ממון השתוף לבד, ואפילו בנזקי ממון השתוף אינו חייב, וכגון שהטילו לכיס זה מנה וזה מאחים עמד עליו גייס וטרפו ונטל ממנו הכל לא יאמר בעל המאתים לבעל המנה שלם לי נזק המנה המיותר לי בשתוף, ולא עוד אלא אפילו אמר השותף לעצמי אני מציל והציל הציל לעצמו כדאיתא פרק הגוזל בתרא (בבא קמא קט״ז:) וכל שכן שאינו חייב לפדותו שלא קבל עליו נזקי גופו של שותפו אא״כ מנהג בכך שהכל הולך אחר המנהג כדגרסינן פרק הגוזל בחרא (שם) ספינה שהיתה מהלכת בים והקלו ממשאה מחשבין לפי משוי וכו׳ ולא ישנו ממנהג הספנים וכולה ברייתא כדאיתא התם: