תשובה כך אנו מקובלים מרבותינו שהבכור נוהג בין בארץ בין בח״ל ובכל זמן דברחם תלייה רחמנא כדאמר ריש פרק מעשר בהמה בדידן תליא מילתא מרחם קדוש והר״ם ז״ל נראה שסמך על מה שארז״ל מעשר בהמה נוהג בארץ ובח״ל בפני הבית ושלא בפני הבית ולא כן בבכור דילמא בכור אינו נוהג בח״ל. ועוד דאמרינן בתמורה פרק אלו קדשים בן אנטינס העלה בכורות מבבל ולא קבלו ואוקימנא כר״ע דאמר יכול יעלה אדם הבכור מח״ל בזמן שבהמ״ק קיים ויקריבנו ת״ל ואכלתם לפני ה׳ אלהיך מקיש בכור למעשר מה מעשר אין בא אלא מן הארץ אף בכור אינו בא אלא מן הארץ. וסבור הרב ז״ל דלגמרי מקשינן בכור למעשר שאין בא כלל אלא מן הארץ ופשטא ודאי הכי הוה משמע לכאורה אלא ודאי ליתא דר׳ עקיבא דאמר יכול יביאנו שיקריבנו ויאכלנו לפני ה׳ קאמר אבל מ״מ מודה הוא דקדוש ליתנו לכהן ושלא יגזוז ויעבוד בו ושלא לאוכלו אלא במומו ולא נחלק רבי עקיבא אלא בליקרב אבל בליקדש לא וכדאיתא נמי במעשר בהמה דתנן התם מעשר בהמה נוהג בארץ ובח״ל ואתינא לאוקומי מתניתין דלא כר״ע דתניא ר״ע אומר יכול יעלה מעשר בהמה מח״ל ויקריבנו ת״ל והנחתם שמה וגו׳ ואת מעשרותיכם בשני מעשרות הכתוב מדבר:
תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק קע״ד סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.