תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק קס״א סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה כל טבח שיצאת טריפה מתחת ידו אסור לאכול משחיטתו והרי זה פושע או שאינו חושש אם מאכיל טריפות או שהוא אינו זהיר וכל זה למעוט הקפדתו בין איסור להיתר ולא כל הימנו לומר שוגג הייתי דא״כ טבח שנמצאת טריפה דמעבירין אותו לא משכחת לה אלא כשהתרו בו. וההיא דיבמות אינו דומה כלל דהתם במים שאין להם סוף מעידים עליו ומשיאין אשתו וצורבא מרבנן שאני אבל כאן שהטריפות ידועים הן ואם לא נודעו לזה אין ראוי למנותו טבח ולסמוך עליו ועוד שמצוי הוא לשקר ולומר שהוא שוגג ואין סומכין עליו כלל וזה אין צריך לפנים ולא עוד אלא שצריך לדקדק אחריו אם ראוי לסמוך עליו ואין בקבלת דברי חברות אלא א״כ ראינוהו דואג על מה שאירע ומתאנח על כן ומקבלין אותו אבל אם כדי שלא יעבירוהו מאומנותו צריך לחוש בכך הרבה והכל לפי מה שהוא אדם. והמקבל דברי חברות צריך לקבל בפני שלשה חברים דתנא בבכורות ס״פ עד כמה הבא לקבל דברי חברות צריך לקבל בפני שלשה חברים:
נחלת הכלל · Warsaw 1883

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.