תשובה מסתברא שאין בזה משום חמוץ שלא אמרו אלא באדם הלועס חטים אבל בנשיכת העכברים אין בו משום חמוץ, שאילו כן לא מצינו חיטין מותרים בפסח שאין לך כל מגורה ומגורה שלא אכלו ממנו עכברים, ועוד שאפילו תאמר שליחות הפה של עכברים מביאה לידי חמוץ כלעיסת האדם מ״מ אנו רואים אותה שאינם מתבקעים אפילו על פי הביב כמר עוקבא ולשון שאינן מבוקעין כדעת שמואל ואפילו אדם בכיוצא בזה הנושך בגרגיר בשניו אין בזה משום חמוץ שכיוצא בזה אין בא לידי חמוץ לעולם, וכ״ש במעשה זה שאמרת שאין בו אלא מעט בתוך הרבה ואי אפשר לבא בו לידי איסור דאורייתא וה״ל לכל היותר ספק דרבנן ובדרבנן בכיוצא בזה עושין מעשה ואח״כ שואלים:
תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק ק״נ סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.