תשובה למורי הרב שפסול ואם נשאת הולד ממזר והמכשירים בכמה משניות מפורש שהתירו הערוה שמשנה שלמה שנינו שינה שמו ושמה וכו׳ פסול. ופרק התקבל גבי ההיא דהוו קרו שמה נפאתה וכו׳ אטו חספא אמר להו דליכתבו. ומה שאמר דלא גרע מכתיבת הכותים אין הנדון דומה לראיה שבכל מקום קורין שמו ושמה כדינו בלי שינוי אבל בכאן קורין אותו בשינוי ואע״פ שנראה שאם גירשה במקום שנכתב שם הגט מגורשת אם היה שם נקרא ברי״ש במקום שנקרא בשינוי פסול דומה למה ששנינו בראשונה היה משנה שמו ושמה עד שבא ר״ג ותיקן שיהיו כותבין איש פלוני וכל שום שיש לו אשה פלוני וכל שום שיש לה, ופירוש המשנה כך הוא, בראשונה וכו׳ כיצד הרי שהיה ביהודה ושמו יוסף ואשתו שרה הלך בגליל וקראו שמו יוחנן ולאשתו רבקה חזרה אשתו ליהודה והוא נשאר בגליל ושלח גיטה ביהודה בשמו ושמה שבגליל שלא היו רגילין לכתוב שם אלא שם שבמקום הכתיבה הרי שהיה משנה שמו ושמה שעיקר השם הוא שבמקום הגירושין ע״כ תיקן ר״ג שיהיה כותב כל שם שיש לו במקום הכתיבה ומקום הגירושין ושלא כפי הב״ד טועין. וה״נ כיון שבמקום הגירושין נקרא בשינוי פסול. ועוד שאמרתם שלא נמצא מן הארץ ההיא שקראה ברי״ש אלא אחד, ועוד שהיו בגט ווי״ן ואיך אפשר שיהיה מקום שיעשו רי״ש ווי״ו שוין ובטלה דעתו אצל כל אדם, ועוד שלא היה להם להוציא אחר שדנוהו אחרים. לפסול וכדאמרי׳ (ברכות ס״ג:) חכם שאסר אין חבירו רשאי להתיר במילתא דתליא בסברא וכל שכן שהורה כדין וכהלכה. סוף דבר אם נעשה מעשה והותרה לינשא מכוער הדבר ותצא והולד ממזר, ואוי לעינים שכך רואות ולאזנים שכך שומעות שיקומו אנשים טועים בדבר משנה ויורו בענין גיטין וקדושין, ואז״ל כל מי שאין יודע בטיב גיטין וקדושין לא יהיה לו עסק עמהם. ומרוב חולשת מורי הרב לא יכול לחתום, אך אלה הדברים יצאו מפיו. ושלומך יגדל ושלום תורתך ירבה כנפשו וכנפש שמח ועלז באהבתך הכותב במצות מורי הרב, אברהם בר׳ משה. לקיים הכתוב לעיל שהם דברי אדוני אבי חתמתי שמי פה יהודה ב״ר שלמה בר׳ אברהם זלה״ה בן אדרת. ואז היה הרב חולה הרבה ובאותו שבוע נתבקש בישיבה של מעלה, ואחר זאת השאלה לא השיב לשום אדם והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים. עוד משמו שאין כותבין שם האיש או האשה בשתי שיטין אלא בשיטה אחת וראיה מהא דאמרו פרק אלו טרפות דשם אחד כגון כדרלעומר בחדא שיטה פסקינן ליה בשתי שיטין לא פסקינן ליה, אלמא אי איפסקא לא מקריא כתיבה ובגט כתיב וכתב לה:
תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק קמ״ח סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.