תשובה כל שטוענת דבר שהבעל אינו יודע בבירור שטענתה אמת אם לאו כטענת אינו יורה כחץ דאיהי קים לה ואיהו לא קים ליה אינה נאמנת דמעיזה ומעיזה היא בפני בעלה במה שאינו יודע. ועל זו שנינו בנדרים למשנה אחרונה השמים ביני לבינך יעשו דרך בקשה כלומר מבקשים ממנה שלא תטעון כן כיון שאינה נאמנת, אבל במה שיודע כטוענת אינו יכול נאמנת דאינה מעיזה בפניו ובטוענת כן הוא דנאמנת וכופין אותו לגרש וכן כתב ריב״א והביא ראיה מההיא דאמר שמואל האומר אי אפשי אלא הוא בבגדו והיא בבגדה יוציא ויתן כתובה. ועוד נראה דהכל יודעים כלה למה נכנסה לחופה ועל דעת כן נשאת לו הלכך אפילו טוענת סתם שאינו יכול יוציאנה בגט וכ״ש בבאה מחמת טענה דאמרה בעינא חוטרא לידה ומרא לקבורה. וכשהיא יוצאה נוטלת נדוניא ועיקר כתובה אבל מה שהוסיף לה לא דלא כתב לה אדעתא למשקל ולמיפק. ועוד דקי״ל כרבי אלעזר בן עזריה דאמר מת מן האירוסין גובה מאתים מן הנשואין גובה הכל שלא כתב לה אלא ע״מ לכונסה ואיבעיא לן נכנסה לחופה ולא נבעלה מהו חיבת חופה קונה או חיבת ביאה ולא איפשיטא הלכך מספק אין מוציאין ממון. ומיהו כתב ר״י ז״ל דכשנאמנת דוקא בלא תבעה כתובה שאם אמרה אינו יכול יגרשני ויתן לי כתובתי אינה נאמנת דחוששין שמא עיניה נתנה באחר וכענין שאמרו רבותינו בהאשה רבה מת בעלי נאמנת תנו לי כתובתי אינה נאמנת:
תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק קמ״א סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.