עוד שאלת אם יכולין היתומים לשעבד נכסים שהניח להם אביהם כל זמן שהם תחת אפוטרופוס, מלשון הצוואה תוכל ללמוד דבר זה שצוה שיהיה הממון ביד אפוטרופוס עד שיהא בן כ״ה שנה ובתוך הזמן שלא יוכל לעשות דבר היורש, א״כ מה ששעבד עצמו תוך הכ״ה שנה אינו כלום אא״כ עשה ברשות אפוטרופוס אבל שלא ברצון אפוטרופוס אין כח בידו והשעבוד ההוא כחרס הנשבר אפי׳ אחר שיעברו הכ״ה שנים אחרי שנעשה בעודו ת״י אפוטרופוס. עוד נלמד מלשון הצוואה שצוה באלו הנכסים שיהיו ביד אפוטרופוס עד שיהיה בן כ״ה נראה שכל האפוטרופסות תלוי בבן לפי שנתן לשנות הבן קצבה ולא דקדק בבנות א״כ אחר שמת הבן קודם הזמן נסתלק האפוטרופוס ואין לו להחזיק בנכסים מצד צוואת אביהם. עוד יש דרך אחרת שיכולים לסלק אפוטרופוס אפי׳ תוך הזמן שעשאו אפוטרופוס אבי היתומים הואיל ומת אחד מהיורשים בטלה אפוטרופסות, ממה שכתב הרמב״ם ז״ל האחים או שאר יורשים שלא חלקו ירושת מורישם אלא כלם משתמשים בה יחד הרי הם בשותפות לכל דבר. וכתב במקום אחר אחד מהשותפים או מהמתעסקים שמת בטלה השותפות או העסק אע״פ שהתנו לזמן קבוע שכבר יצא הממון לרשות היורשים, וכזה הורו כל הגאונים:
תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק קי״ח סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.