תשובה דבר ברור הוא שאין השבועה כתביעה אלא זו היתה פקחת שחוששת שמא תמות עד שלא תשבע ונמצאו יורשיה מפסידין כתובתה מדרב ושמואל שאמר מת לוה בחיי מלוה ואחר כך מת מלוה כבר נתחייב מלוה שבועה ואין אדם מוריש שבועה לבניו. ועוד שמא עלה על לבה לתובעה ולא תבעה וכל שלא תבעה ממש לא הפסידה מזונותיה, ולא עוד אלא אפילו נשבעה ותבעה כל כתובתה חוץ מדינר או אפילו הכל חוץ מן התוספת שהוסיף לה הבעל בכתובה או אפי׳ תבעה הכל חוץ מדינר אחד מן התוספת לא אבדה מזונותיה כדקי״ל מקצת כסף ככל כסף וקי״ל תנאי כתובה ככתובה אמרינן נ״מ למוכרת ולמוחלת בריש אע״פ:
תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק ק״ז סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.