תשובה חוששני לשבועה שנייה לפי שנראה שהיא חלה לבטל את שבועה ראשונה בכולל שהרי מכח שבועה ראשונה אינו מושבע לקדשה אלא כל זמן שיבקשנו אותו פלוני ולא עוד אלא שאפילו לבקשת פלוני אינו מושבע לקדשה אלא מכאן ועד פסח ונמצא ששבועה שנייה חלה בהיתר מן הפסח ואילך קודם הפסח ג"כ חלה עליו שלא יקדשנה כל זמן שלא יבוקש מאותו פלוני, ומתוך שהיא חלה באותו זמן שאינו מבוקש לקדשה חלה נמי כשהוא מושבע לקדש דהיינו כשיבקש אותו פלוני דהוה ליה (א) כנשבע שלא יאכל מצה שאסור לאכול מצה אף בלילי הפסח, אלא שאיני תוקע עצמי בזה מפני שנראה שהשבועה הראשונה היתה להנאת חבירו שהרי אמר כל זמן שיבקשנו פלוני וג"כ נראה שזאת השבועה היתה על (ב) תנאי שדוכין שהיו בינו לבינה ולא כל הימנו להפקיע זכות אחרים (ג) ולפיכך יהא נשאל על שבועה שנייה ויתירו לו נדויו ויקיים שבועה ראשונה:
שו״ת הר״ן · חלק ע״ד סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.