(ד) ולענין אותה פרצה שאמרת אם יש בתחתיה גדודי דהיינו שפה שהיא מעכבת את הרבים מלעבור להדיא אינה צריכה תקון כלל דהא קי"ל כרב חנין דאמר דמבוי שנפרץ מצדו בעשר. כל שיש לפרצה גדודי דהיינו כעין שפה שמעכבת את הרבים מלעבור ואם אין שם גדודי כלל הרי נעשית פרצה זו כמבוי עקום ולפיכך צריכה פרצה זו צורת פתח בראשה האחד שאינו פתוח למבוי אם רצונכם לתקן גם מקום הבתים שנפלו או בראשה הסמוך למבוי הגדול אם אינכם רוצים לתקן מקום הבתים. (ה) וצורת פתח שאמרתי הוא שתעשו כעין שני לחיים אחד מכאן ואחד ומכאן גובה כל אחד עשרה טפחים או יותר ועל גביהם תשימו קנה ואפילו הקנה גבוה מהם הרבה כיון שגובה הלחיים עשרה הרי זו צורת פתח דהא קי"ל דצורת פתח אפילו קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן ואין צריכים לנגוע ע"כ דבריך. וזהו דעתי שכל מה שפסקת בזה יפה דנת ויפה פסקת אבל מתוך שעריבין עלי דבריך וכי אשא ואתן עמך בהלכה אזכרה ימים מקדם בהיותנו יחד בבית המדרש אאריך לישא וליתן עמך על כל דבר ודבר:
שו״ת הר״ן · חלק ע״ב סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.