שו״ת הר״ן · חלק ז׳ סימן ו׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ומאי דאסתפקא ליה למר (ג) אם סמך הרב ז"ל על הא דאמרינן נהוג עלמא כרבי אלעאי בראשית הגז וה"ה למתנות משום דילפינן נתינה נתינה שנאמר שיהא בכור בכלל זה, אינו נראה לי כלל דבבכור לא כתיבא ביה נתינה אלא בין תם בין בעל מום שנותנו לכהן צ"ל מובשרם יהיה לך כדאיתא התם בבכורות בפרק עד כמה (דף כח) ועוד דא"כ למה ליה לר' עקיבא לאקושי בכור למעשר ליקשו לתרומה והוי עדיף טפי אי סבירא ליה דאינו קדוש כלל דתרומה ג"כ לא קדישא כלל כבכור אי סבירא ליה הכי ואילו במעשר הוא גופא מודי דקדיש אלא שאינו קרב:
נחלת הכלל · Warsaw, 1882

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.