תשובה (א) הדבר פשוט כדברי שמעון שאוסר לכתחלה לבשל שום דבר בכלי שאינו בן יומו דהא אמרו בסוף ע"ז (דף עה) וכלם כשנשתמש בהן עד שלא הגעיל ועד שלא ליבן תני חדא אסור ותני אידך מותר הא כמאן דאמר נותן טעם לפגם אסור הא כמאן דאמר נותן טעם לפגם מותר והא ברישא דברייתא דכולן שנשתמש בהן וכו' קתני דהלוקח כלי תשמיש מן הנכרים את שדרכו להגעיל יגעיל ואת שדרכו ללבן באור ילבן באור וכדאיתא התם, אלמא אפילו למאן דאמר נותן טעם לפגם מותר דוקא בדיעבד הוא דשרי אבל לכתחלה לא ועוד ראיה מדאמרינן בפרק כל הבשר (חולין קיא) ההוא פינכא דהוה בי ר' אמי וכו' ואימלח ביה בשרא ותבריה ואי איתא שמותר לבשל לכתחלה בכלי אסור שאינו בן יומו למה ליה למתבריה לשהייה עד למחר אלא ודאי לכתחלה אסור וזה ברור וכן הדבר פשוט (ב) שאין להקל יותר בביצים מפני שקליפתן עליהם דהא אמרינן בפרק גיד הנשה (חולין צח) דביצת אפרוח ששלקה עם ביצים טהורות אסורות. וזה פשוט ולא היה צריך לכתבו:
שו״ת הר״ן · חלק ס״ט סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.