ומה שכתב עוד האוסר כי כשנמדד אותו מקוה ברום מימיו לא נמצאו רק עשר אצבעות ב' טפחים וחצי ואי אפשר שכל גופה עולה בהן אלא א"כ פניה וגופה כבושות בקרקע ואיכא משום חציצה דבעינן שיהא המים בינה ובין הקרקעית דתני הסם חומר בקודש מבתרומה שמטבילין כלי בתוך כלי לתרומה אבל לא לקודש ומפרש בגמרא טעמא מפני שברו של כלי חוצץ ומאי דאהני בתרומה היינו דוקא בתרומה דרבנן. ואתה השבת בזה (ז) שאפילו פניה כבושין בקרקע אין כאן חציצה דהא קי"ל שהמים מקדימים וכו' כמו שבא בכתבך. כל מה שכתבת בזה יפה כתבת והסכמת להלכה. ועוד דההיא מעלה בעלמא היא בקודש אבל לתרומה מהני אפילו לתרומה דאורייתא ומה שכתב דמאי דמהני בתרומה דוקא בתרומה דרבנן ליתא:
שו״ת הר״ן · חלק ס״ו סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.