ולפיכך נראה לי שכיון שלא ידעה בעדות זה השלישי קודם שנשאת אפילו לא נצטרפו עדים אחרים בהיתרה של זו אמרינן דלא תצא וכדעולא. וכ"ש שנצטרפו כאן שני עדים ששמעו מיתתו האחד שמו שמואל וידיש שהעיד אחר שנשאת היבמה הנזכרת שאיש אחד חנה בביתו ושמו משה והיה משילשונא"ה ואגב גררת ענין אחר אמרו לו שאשה זו אינה יכולה לינשא מפני שיצא עליה קול שיש לבעלה הנזכר אח מומר ואינם יודעים אם מת אם לאו ואמר האיש ההוא אלה הדברים ברוך ד"ה איך תאמרו אם מת אם לאו זמן רב יש לו שמת הרי עד זה מצטרף עם אותו עד ראשון שהתירה ואע"פ ששניהם עד מפי עד אף אותו העד השלישי ג"כ עד מפי עד וקי"ל (יב) דפסולי עדות אזלינן בתר רוב דעות בין לקולא בין לחומרא כדאיתא בסוף פרק האשה שלום (יבמות קיז). ומה שכתבת על שמואל וידיש זה שהוא מטורף בדעתו איני סובר שהגיע לכלל שטות כדי שיהא נפסל עדותו שאם כן תמהני למה נתקבל:
שו״ת הר״ן · חלק מ״ז סימן י״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.