הפעוטות מתנתן מתנה במטלטלין כדגרסינן בהדיא בפ' הניזקין (גיטין נט) בעי אביי מתנתן מאי אמר רב יימר אין מתנתו מתנה מר בר רב אשי אמר מתנתו מתנה ואסיקנא התם בהדיא מתנתו מתנה אחד מתנת בריא ואחד מתנת שכיב מרע אחד מתנה מרובה ואחד מתנה מועטת, מיהו דדוקא היכא דליכא אפוטרופוס אבל היכא דאיכא אפוטרופוס אין מתנתן מתנה מדגרסינן בסוף פרק מציאת האשה (כתובות ע) תנן התם הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין אמר רפרם (א) לא שנו אלא שאין שם אפוטרופוס אבל יש שם אפוטרופוס אין מקחן מקח ואין ממכרן ממכר, הכא נמי, אין מתנתן מתנה שאין לחלוק ולומר (ב) דיפה בזה כח מתנה מכח מכר כשם שיפה לדעת רבינו האי ז"ל לענין מהנה מרובה דאסיקנא בהדיא דמתנתו מתנה ואפי' מרובה ואילו במכר סובר הגאון ז"ל דכיון דאמרינן בגמרא דטעמא דממכרו ממכר משום כדי חייו דוקא בכדי חייו אבל יותר מכדי חייו לא דליכא למימר הכי אפי' לדעת הגאון אלא אע"פ שיפה כח מסנה מכח מכר בזה לדעתו לא יפה לענין שתהא מתנתו קיימת במקום אפוטרופוס דהתם איכא טעמא לאפלוגי בינייהו אבל הכא לא ועוד דהא מוכחא התם בסוף פרק מציאת האשה האי דאמרינן דביש שם אפוטרופוס אין מקחן מקח ואין ממכרן ממכר ממתניתין דתנן אבל בקטנה אין מעשיה בלום ומשמע ודאי דארישא דמתניתין (כתובות סט) דתנן המשליש מעות לבתו והיא אומרת נאמן עלי בעלי והא התם מתניתין היא באפוטרופוס ואפי' הכי מסקינן דבקטנה במקום האפוטרופוס אין מעשיה כלום וכן כתב הרמב"ם ז"ל פרק כ"ט מהלכות מקח וממכר:
שו״ת הר״ן · חלק מ״ד סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.