שו״ת הר״ן · חלק מ״ג סימן ד׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה (א) עמדתי על ענייני ערעור שערער הבעל על שליחות הגט וראיתי שערער ואמר שביטל שליחות הגט במקומות רבים אך לא הוכיח דבריו בעדים ולא בשטר ובכיוצא בזה. הדבר ברור שאין לחוש בדבריו וערעורו בטל מדאמרינן בפ' חזקת הבתים (בבא בתרא מ) אמרי נהרדעי כל מודעא דלא כתיב בה אנן ידעין באונסיה דפלניא לאו מודעא היא ופרכי' מודעא דמאן אילימא דגיטא ודמתנתא גלויי מילתא בעלמא הוא כלומר אנן סהדי דודאי קושטא קאמר שאם לא כן מי מכריחו לגרש ולמסור מודעא אי לא ניחא ליה לגרש לא יגרש אלא ודאי קושטא קאמר אלמא משום דגלויי מילתא בעלמא הוא ואנן סהדי דאניס משום דמה לו לשקר הא לאו הכי לא מהימנינן ליה והא ודאי לאחר נתינת הגט ליכא למימר גלויי מילתא בעלמא הוא שהרי אין הדבר בידו וכיון שכן הדבר ברור שאין לו נאמנות על מודעתו ולא על בטוליו כל היכא דלא ידעינן בהו:
נחלת הכלל · Warsaw, 1882

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.