שו״ת הר״ן · חלק ל״ז סימן א׳

ולענין מה שבא בשאלתך שההרשאה אינה מועילה בדיננו וראיתיך תופס זה בפשיטות (א) הוי יודע שזו מחלוקת ישנה היא בין הראשונים עכ"ז הדעת נוטה שכל שטרות העולות בערכאות של נכרים כשרים אע"פ שאין כן דרכו של הרמב"ם ז"ל כתבתי כל זה לברר מה שהיה צריך בשאלתך. (ב) מיהו לענין עיקרה של שאלה איני רואה ממש באיסורו של שמעון בתשמישים הנהוגים להעשות בחצרות ובתים דכיון שאין בחצר ולא בדיורין הפתוחין לתוכה דין חלוקה אינו יכול לאסור דהא אסקינן בראש פ' השותפין (נדרים מו) אלא אמר רב יוסף אמר זעירי מחלוקת שאין בה כדי חלוקה אבל יש בה כדי חלוקה ד"ה אסור. ואיפסיקא הלכתא בהדיא בגמרא כר' אליעזר בן יעקב כלומר דאמר במתניתין גבי היה אחד מהם מודר הנאה מחבירו יכול הוא לומר בתוך שלי אני נכנס ואיני נכנס לתוך שלך, הילכך הכא נמי יכולין ראובן ולאה לומר דדר לדינה ולשמעון בעלה לתוך שלנו אנו נכנסים ולא לתוך שלכם: