וכתבת כי לולא העדות שהעיד על קריאת שמו חיים היה עולה על דעתכם להתירה אחר שהוחזק שלא נשאר ניבוט דמישטרי איציק ויגי"ר זה אחר בעולם זולת זה ולשני מישטרי איציק ויגיר ליכא לספוקי כי העד הראשון נשטרוק דשטיביר"י היה מכיר מישטרי איצק זה וממנו דבר וגם בכל הארץ הזאת לא הוחזק אחר ולכך היינו מדמין אותה למי שיצא מן העיר ומת מפשפשין בכל העיר מי הוא היוצא ואם לא יצא אלא הוא משיאין את אשתו אע"פ שלא העידו על שמו כדאיתא בתוספתא וכמו שנראה בגמרא דילן (יבמות קכא) גבי עובדא דפרשא זריזא, ואיה חברנו וששים בני אדם שלא הוזכרו שמותם העצמיים אחר שנודע בבירור מוצאם ומובאם או מכנוייהם מי הם אלא שנסתפקתם על העדות מקריאת שמו חיים וכן נקרא בוניט או יוסף בכתב פן יהיה אחר אע"פ שתאר אותו בשם יחוסו ניבוט דמישטרי איצק ויגיר הנזכר ואם נאמין שכנים דבריו על כרחנו הוא זה ונתלה בו ששינה שמו כאשר זמם ובחר לו בחיים ואם נאמר שזה אחר וחיים לחוד ובוניט לחוד א"כ נחזיק אותו על כרחנו במכזב בייחוסו ובמשפחתו כי לא היה מעולם לזה מאישטרי איצק ניבוט יקרא חיים. אלו דבריך:
שו״ת הר״ן · חלק ל״ג סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.