ודעו עוד שהאומרת מאיס עלי שדנין אותה ע"פ המשפטים האלה דוקא באומרת מאיס עלי ואיני רוצה בו ולא בכתובתו, אבל האומרת מאיס עלי ורוצה אני להתגרש וליטול כתובה חוששין שמא עיניה נתנה באחר וחזר דינה לדין המורדת. וכן פירש"י ז"ל שם בכתובות (דף סג) גבי היכי דמיא מורדת דאמרה בעינא ליה ומצערנא ליה אבל אמרה מאיס עלי לא כפינן לה, וכתב רש"י ז"ל שם היכי דמיא מורדת דכופין ופוחתין לה מכתובתה דאמרה בעינא ומצערנא ליה שיש לכופה על ידי פחיתת כתובתה אבל אמרה מאיס עלי לא הוא ולא כתובתו בעינא לא כפינן לה, ע"כ. הא באומרת רוצה אני להתגרש וליטול כתובה כופין אותה על ידי פחיתת כתובתה כדין המורדת. וכן דעת הרשב"א ז"ל בתשובה הילכך בנדון שלפניכם אם היא אומרת מאיס עלי ואיני חפצה לא בו ולא בכתובתו תדונו אותה כדין האומרת מאיס עלי ואם רוצה להתגרש וליטול כתובה תנו לה דין מורדת ודיני המורדת לא הוצרכתי לכתוב לכם שכבר כתבן הרשב"א ז"ל באותה תשובה שהזכרתם לכו אחריו:
שו״ת הר״ן · חלק י״ג סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.