ולאחר זמן נעשית בעיר חבורה לת"ת וזה שנים עמד בבהכ"נ של העיר הזאת אחד מן החתומים בשטר חבורת הקדש החולים הנזכרת ונדר נדר סך מה לחבורת ת"ת ולא זכר תנאו הראשון ושום תנאי בשעת הנדר ומת, וצוה לבנו. בשעת מיתתו לפי דבריו שיתן מנכסיו כל מה שנדר לגבאי חבורת ת"ת כאשר נדר. לא באר דבריו אם בעת שנדר לת"ת היה זכור ההסכמה שחתם עליה בשטר האחר אם לאו. ועכשיו גבאי הקדש חולים הממונים על החבורה הנזכרת תובעים לבן הנזכר מחצית הנדר אף על פי שבאר להקדש ת"ת מפני שכבר קדם מה שנדר והתנה שיהא מחצית כל הנדר שידור בבית הכנסת להקדש ההוא כמו שכתוב בהסכמה הנזכרת. ועוד שכבר. נשבעו כמו שכתוב בשטר החבורה לקיים כל התנאים וזה בודאי אחד מהם:
שו״ת הר״ן · חלק א׳ סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.