שאלה ותורינו אדונינו מורינו רבינו במה שזכרת בחבור (הלכות תפלה פ"ו) אבל לא ישאל לא בשלש ראשונות ולא בג' אחרונו' ויש מי שכתב שהיחיד ואמר בעבודה בהר מרום ישראל שם נעבדך ושם נדרוש את כל אשר צויתנו כריח ניחוח תרצה אותנו ותחזינה עינינו אם יכול לומר נוסח זה או לא וגם מה שזכרת (הלכות ברכות פ"א הלכה י"א) כל השומע ברכה מן הברכות מתחלתה ועד סופה ונתכוון לצאת בה ידי חובתו יצא ואעפ"י שלא ענה אמן ואמר וכל העונה אמן אחר המברך הרי הוא כמברך אם זה מיירי בשמע ונתכוון או בששמע בלא כונה דבר אתה עמנו ונשמעה כי צמאים אנחנו לדבריך ואף גם זאת שזכרת (שם פ"ג הלכה י"ג) שיזכור מעין קדוש היום בברכת מעין שלש אם זה הוא רצה והחליצנו המוזכרים בברכת המזון או לא גם מה שזכרת (שם פ"ד הלכה ד') חברים שהיו יושבים לאכול ויצאו לקראת חתן וכלה אם הניחו שם זקן או חולה חוזרין למקומם וגומרים סעודתן ואינם צריכים לברך שנים אם זה דוקא חתן וכלה וכן זקן וחולה או זה משל והכוונה על מי שיקום ממקומו על מנת לחזור וכן המוזכר בפירות ויין לעניין הסיבה כל המשנה את מקומו צריך לחזור ולברך איך יהיה זה השנוי אם באותו הבית בעצמו או חוץ לבית ודברים הבאים לאחר הסעודה אם הוא קודם ברכת מזון או אחר ברכת מזון ואם יכול ליטול ידו מן הים בכלי או הוא פסול ואיך יתנהג ההולך בים ואין לו מים אם צריך טבילה או נועל ידיו ויוצא וגם אם ברכת בורא נפשות רבות צריכה חתימה בא"י חי העולמים או לא ואם ברכת הטוב והמטיב צריך להזכיר בה שם ומלכות אם לא כי שמענו רבים אומרים כי אינה צריכה הזכרת שם ומלכות יורנו הדרתו והיה שכרו כפול מה':
תשובות הרמב״ם · חלק צ״ח סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig: H.L. Shnuis, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרמב״ם, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
