תשובות הרמב״ם · חלק פ״ב סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה לא מצאתי שום חילוק כלל ועיקר זה ודאי שכל מצוה צריך לברך עליה ואם זה לקח המצה ויצא בה ידי חובתו ורצו אחרים לקיים בה כן אותה המצוה מהיכא תיתי שלא יוכל לברך כדי שהם יאכלו ממה שחתך ובירך להם ואם לא יברך לא יצאו ידי חובתם ולכן הוא מברך כדי שישמעו אלה ויצאו ידי חובתם ולזה אין חילוק בין אם יצא הוא ידי חובתו ממצה זו ובין לא יצא ואינו צריך שיצא ידי חובתו עמהם בכלל אלו בכל פעם שיברך להם: וכתב משה
נחלת הכלל · Leipzig: H.L. Shnuis, 1859

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרמב״ם, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.