תשובה על מה ששאלתה אם הכהנים חייבים במעשר בהמה או לא ודאי חייבין ובחלה ומעשר צריכא לאשמועינן דהא קא ס"ד מאחר שהכהן לוקח אותה יהיה פטור כמו שהוא פטור ממתנות כהונה ומפדיון הבן קא משמע לן דלא אלא הם חייבין אם היה דבר שהבעלים חייבים ליתן לכהן אז הכהנים פטורין אבל כגון זה שהוא חיוב לבעלים וכגון נטע רבעי ומעשר שני חייבים דהא מעשר בהמה מקריב האמורים והבשר נאכל לבעלים ולא מצאנו לו מקום פטור ואף כי לא בא בכתובים אמנם כאשר מצאנו בב"ק דשם נאמר כיון שנפלו לו עשר בהמות בגזל הגר פטורין מן המעשר ונראה משם שהטעם מפני שזו מתנה והדבר ידוע שהלוקח במתנה פטור מן המעשר אבל ממון הכהן דהיינו הנולד ברשותו חייב במעשר ואף גם זאת מצאנו ראינו מה שאמרו בשבת (דף נ"ד) ובמסכת ביצה על ההיא דאמרו במתניתין פרתו של רבי אלעזר בן עזריה היתה יוצאה ברצועה שבין קרניה פריך הש"ס וכי פרה חדא היתה לו והא אמר רב יהודה אמר שמואל תריסר אלפי עגלי הוה מעשר ר"א בן עזריה מעדרו וכו' וכבר ידוע שרבי אלעזר היה כהן ועשירי לעזרא מאלו המקומות נראה שהכהנים חייבים במעשר בהמה וזה פשוט: וכתב משה
תשובות הרמב״ם · חלק ס״ו סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig: H.L. Shnuis, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרמב״ם, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
