תשובה שאלה זו לא היה ראוי לאנשים גדולים כמותכם לשאול אותה וכי לא שני לכו בין היזק ראיה שהוא היזק גדול ודאי שיראה אדם חברו שהוא עומד ויושב ועושה צרכיו ובין היזק ראיה שיראה קמת חברו משום עינא בישא שאלו דברי חסידות הן שלא יהיה אדם עויין בעין רעה את חברו ואותו השינוי שנוי בעלמא הוא ואינו אליבא דהלכתא אלא עיקר היזק ראיה בחצר הוא במקום שבני אדם דרים אבל בגנות [של חצרות] אינו צריך ארבע אמות לפי שאין דרכם של בני אדם לדור בגנות אלא במחיצת עשרה טפחים סגי כי היכי שיתפס [עליו] כגנב ק"ו לגנות שאין דרך בני אדם לדור שם ואם מאותו הענין של עינא בישא אפילו בבקעה היינו מחייבין אותו לגדור שעיקר קמתו של חברו בבקעה היא וכבר נתברר שאין מחייבין אותו לגדור בבקעה כלל לא בארבעה ולא בעשרה ולעולם אין חוששין להיזק ראיה אלא משום בני אדם ובמקומות הקבועים לדירה כחצרות ואותם הדברים שנאמרו שם בגנה שינוי בעלמא הוא וזה דבר מבואר הוא ואין צריך להאריך בו (הלכות שכנים פ"ב הלכה י"ו):
תשובות הרמב״ם · חלק מ״ח סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig: H.L. Shnuis, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרמב״ם, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.