תשובות הרמב״ם · חלק ל״ז סימן ב׳

תשובה מי תלה הסימנין בלחי התחתון עד שתחוש לעיקור דע שהסימנין תלוים בין עיקר החיך והלשון אבל המפצל של לחי התחתון רחוק הוא מהסמנים ורפה הרבה כדי שינוע מהר בשעת אכילה ומפני זה נשמט פעמים רבות מרוב בני אדם לא בשעת אכילה בלבד אלא בשעת פיהוק ואם יחזירוהו במהרה יחזור ואם לאו לא יחזור ואפילו ניטל מפצלו לא ימות החי אבל לחי העליון קבוע הוא, והחוטם הקבוע בו הוא [שואף] נשמת רוח החיים הנכנסת ללב דרך הריאה עם הנשימה שתכנס מן הפה ואותו הלחי העליון כמו גג הוא לכסות הקנה שלא תכנס נשמת רוח [הקר פתאום לתוך] קנה הריאה וימות גם שני לחיים אדומים והם כמו הענבים תלוים בסוף החיך מלמעלה כנגד פי הקנה ומפני זה נבראו כדי שיהיה הרוח שיכנס מן הפה [דרך הקנה לתוך] הריא' פוגע בבשר זה תחלה שהוא בתוך הפה ואחר כך יכנס לריאה ואם ניטל הלחי העליון אבד הכל [כי] נמצא פי הקנה מגולה לאויר ומיד יכנס בו הרוח בכל נשימה ונשימה כמו שיכנס לתוך פי האשישה והחלון וביומה תתקרר הריאה והלב והמוח הבהמה ואין לך שאין כמוה חיה יותר מזה ומפני זה אנו אומרם נטילת לחי התחתון דוקא בכשרות לא העליון וזה שאמרתם שלא שמעתם ולא ראיתם בחבור מי שמנה זו בכלל הטרפות הרבה דברים לא יזכרום כל המפרשים מפני שלא שמו דעתם להן וכשיבינו באותם הדברים יראו וזה שאמרתם שאם היתה זאת טרפה היאך נתיר המסוכנת לא ידענו מי תלה זו בזו ומאיזה צד באה קושיא זו עד שנהיה צריכין לפרק: משה