תשובות הרמב״ם · חלק רמ״ו סימן ג׳

ועל מה ששאלתם על ראובן ששאל מלאה בית צריך שיאמרו ללאה אמרת שראובן מכר הבית לאיש אשר קנית ממנו מאין ליך שהוא קנאה מראובן אם היתה אומרת בפני מכרת לו נאמנת דאמרינן מגו דאי בעייא לומר ממך קניתיה נאמנת כך אם אמרה בפני מכרת לו אמנם [אם] אמרה נמלכתי בך ועל דבורך קניתיה אין זו טענה ובזה אמרו ההוא דאמר ליה לחבריה מאי בעית בהאי ארעא אמר ליה מפלוני זבינתה ואכלתה שני חזקה אמר ליה פלנייא גזלנא הוה אמר ליה והא אית לי סהדי דאתאי אמלכית בך ואמרת לי זיל זבון אמינא השני נוח לי והראשון קשה ממני כמאן כאדמון דתנן העורר על השדה והוא חתום עליה עד אדמון אומר השני נוח לי והראשון קשה ממני וחכמים אומרים אבד זכותו אפי' תימא רבנן וכו' המורה מזה שאפילו רבנן אמרו במעשה זה השני נוח לי והראשון קשה ממני [לכן] אין זו ראיה שהביאה לאה כלום עד שהביא שטר איך מכרה ראובן לאיש אשר היא קנתה ממנו או תאמר בפני מכרת לו ובזה אמרו ומודה רבא היכא דאמר ליה קמאי דידי זבנתה ניהליה מהימן מגו דאי בעי אמר אנא זבינתה מינך ואה לא תטעון אחת מאלו השתי טענות אבדה זכותה ואבדה חזקתה ותחזור הבית לראובן אחר שישבע שלא מכרה ללאה אלא שהיתה דרה בביתו וכך הדין: וכתב יצחק אלפאסי