תשובות הרמב״ם · חלק ר״מ סימן ג׳

ואולם מה ששאלתם על ההורדות אשר עשו זקניכם לבעלי המשכונות שלא בידיעת הממשכנין אם תמשך המשכונה בידיהם הנה כל משכונה אשר לא ביאר בתחלה שתמשך משכונה זו בידו כל זמן שלא יגמר ממונו כל מה שיהנה ממנה הממשכן אחר גמור זמן המשכונה אסור כמו שאמרו במשנה המלוה את חברו לא ידור בחצרו ולא ישכור ממנו בפחות אבל הוא אבק רבית שאינו יוצא בדיינין כי לא נקרא רבית קצוצה שיוצא בדיינין אלא אשר יהיה התנאי בעת ההלואה כמו המלוה סלע בחמשה דינרין או סאתיים חטים בשלש אמנם הדבר אשר ירויח בסבת ההלואה מבלי שיפול בה התנאי בשעת ההלואה כמו זה הממשכן שנהנה בשכירות בית הלז בסבת ממון הלז אשר נתן לבעל הבית אחר שנגמר זמן המשכונה הרי הוא אבק רבית שאינו יוצא בדיינין וגם אם היה שם בעל הבית והניחו לדור בבית הזה אחר זמן המשכונה זהו שנאמר בה אבק רבית ואינו יוצא בדיינין אבל אם הבעל הבית היה מחוץ לעיר ודר בה הבעל הממון מבלי רשות מסבה שלא קבל ממונו לא נאמר בזה אינו יוצא בדיינין אלא יחשוב אותו החוב אשר חייב לתת עבור מה שנהנה משם וינכה אותו מן החוב כמו שאמרו אף על פי שאמרו הדר בחצר של חברו שלא מדעתו אין צריך להעלות לו שכר הלוהו ודר בחצרו צריך להעלות לו שכר אם היה כך בהורדות אשר עשו הזקנים לבעלי המשכנות בלכת הממשכנין משם ושתמשך בידיהם זמן מה זהו אסור ואף אם הוא אבק רבית יוצא בדיינין מאחר שלא קנה ברשות בעלי הבתים ואף שהיה ברשות ב"ד לא מהני ואין ראוי לב"ד לעשות דבר כזה שהוא רבים ומה ראו על ככה ולכן חייבין לשלם מה שנהנו או שיחשבו מן החוב ומה שזכרתם שרוב אלו הבתים נמכרו ושהורישום זה יהיה כשההורדות יתבטלו אמנם כגון זה הדין הוא להוציאם מן היורשים ולהחזירם לבעליהן כי לא יטענו בזה למוכר שנאמר טוענין ליורש ולוקח ואולם אם בנה בה וכיוצא כבר בארתי לכם בתשובה אחרת ואין צורך להאריך: יוסף הלוי ב"ר מאיר הלוי ז"ל אבן מיגש: