תשובה ראיתי שאלה זו ומה שנראה לי שטענת ראובן שאלו הקבלות הם חוץ מהחוב שבשטר טענתו רצויה ואפילו היה כתב ידו ידוע שהרי אין אנו יודעים אם זה היה מממון השטר או חוץ לשטר ואולם הטעם שהרי האמינו כשני עדים כשרים וזה רצונו שאפילו בלא שטר רצוי ומקובל עליו ואם יעידו ב' עדים שהם מן השטר דבריהם אינן כלום שאמרן רז"ל ההוא דאמר ליה לחבריה מהימן לי כבי תרי כל אימת דאמרת לא פרענא אזל פרעיה באפי תלתא אמר רב פפא כבי תרי הימניה כתלתא לא הימניה מתקיף לה רב הונא בריה דבר יהושע כי אזלינן בתר רב דעות הני מילי לענין אומדנא דנפישי בקיאי טפי אבל לענין עדות תרי כמאה ומאה כתרי הנה לזה חייב שמעון לתת לראובן כל מה שכתוב בשטר ואין על ראובן שבועה מפני הנאמנות שבשטר ואם אמור יאמר שמעון הנה פרעתי לך השטר ועתה תנה נא לי מה שכתוב בשתי הקבלות והמשי והשיב ראובן אין ביני ובינך כלום אלא מה שבשטר אין בדבריו כלום כי מאחר שהוא לא רצה לקבל המשי מסכום השטר ואמר שהיה חייב לו חוץ מזה אם כן חייב שבועה שהוא לא האמינו אלא על השטר וכך הדין:
תשובות הרמב״ם · חלק רל״א סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig: H.L. Shnuis, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרמב״ם, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.