תשובה צריך שתשבע הנתבעת על המשכון תחלה איך אין לה משכון אצלה כלל ואחר כך תאמר לאה כמה משכון שלה שוה זה שרחל אינה מודה שהיא אצלה אם היה שוה כסך ששואלת רחל אין לאחת על חברתה כלום ואם המשכון היה שוה יותר כבר נפטרה רחל בשבועתה שאין ללאה משכון אצלה ואם המשכון לא היה שוה אלא פחות צריך שתפרע לאה שאר הממון דהיינו שאר החוב אשר היא שואלת ממנה רחל ועד עכשיו היתה השבועה בהיסת ועכשיו היא שבועת התורה שהרי מודה במקצת טענה לרחל וכך הדין: (עיין מה שכתב הר"ב שפתי כהן בחה"מ סי' ע"ב שהשיג על הר"ב הב"ח שכתב ששבועה זאת היא היסת ומכאן נראה בבירור שהיא שבועה דאורייתא וכמו שכתב הש"ך ויהיב טעמא למילתיה):
תשובות הרמב״ם · חלק רכ״ב סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig: H.L. Shnuis, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרמב״ם, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.