תשובה קהל דאחרימו על דבר שלא לעשותו לזמן קצוב ונתחרטו עליו ילכו אצל חכם ויתיר להם את החרם כמו שעושין לשבועה למי שנתחרט עליה ואי ליכא חכם דידע למישרא נדרי לא ועיקר הנדוי הוא השמתא שמשמתין בית דין מי שנחחייב שמתא ואין זה דבר קצוב אלא כפי מה שרואין אותו בית דין בין בשמתא בין בנזיפה ומי שהחרימוהו הקהל חייבין למול את בנו וקוברן את מתו אבל מניחין אבן על ארונו זכר לסקילה ואם רצה ליכנס לבית הכנסת מרחיקין ממנו ארבע אמות מכל צד:
תשובות הרמב״ם · חלק ר״ד סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig: H.L. Shnuis, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרמב״ם, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.