והא דאמריתו בענין השותפין נעשין שומר שכר זה לזה ודיקיתו מיניה דשני אומנים שנטלו כלים לעשותם ביחד והשכר ביניהם לאמצע ובא אחד מהם להחזור כלי אחד מהן לבעליו ונפל מידו בפשיעה ונשבר התחייב שותפו לשלם עמו לפי שהיא פשיעה בבעלים דהא אין שני שותפין חייבין בחיוב שומרי שכר אלא כגון שמור לי היום ואני אשמור לך למחר עיינתי בדבריכם אלו ודוקיא דדייקיתו מינה בטעות דיקיתו לה דלא אמרינן פשיעה בבעלים אלא בממון של בעלים גופייהו הנעשים שאולים עם ממונם אבל שני עושי מלאכה אין לאחד מהם ממון אצל חבירו כדי שתהא השאלתו בבעלים אלא ממון של אחרים הוא כי מה ענין שמירה בבעלים בכאן אין כאן שמירה בבעלים הילכך הפושע בכלי שנשבר מתחת ידו הוא החייב בתשלומין ואין חבירו חייב כלום:
תשובות הרמב״ם · חלק קצ״א סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig: H.L. Shnuis, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרמב״ם, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.