תשובה דין אמת הוא שאין זה מאמינה אלא על ידי עצמו אבל להפסיד ממון אחרים אינו יכול היאך זה מאמין לה להפסיד ממון אחרים ומשנה ערוכה בידינו מנכסים משועבדין לא תפרע אלא בשבועה וכי מפני שהאמינה אינו עשוי להתפיסה צררי ואינה עשויה למחול והיאך תטרוף ויאבד הלוקח מעותיו בלא שבועה אלא לעולם לא תטרוף עד שתשבע שלא נפרעה כלום ולא מחלה והא דתנן ולא ליורשי ולא לבאים ברשותי הוא שלא יבואו הבאים ברשותו להשביעה על מה שתפשה שיאמרו לה השבעי ואחר כך תטלי כתובתך שהיא אומרת כבר האמין אותי בעלי ואין לכם אלא הנשאר אחרי ובלא שבועה אבל כשתבוא היא להוציא מיד הלוקח ולהפסיד ממונו ותאמר לו כבר האמין אותי בעלי לקחת ממונך בלא שבועה אין ראוי לשמוע דבר זה כל שכן לדון בו ומה שאמרתי דין אמת הוא כתורה וכהלכה שאין הנאמנות מועלת אלא ליורשין שאינם מפסידים כלום והוא רצה ליתן ממונו לה ולהאמינה אבל לוקח שנתן את מעותיו לא מסלקין אותו בכדי:
תשובות הרמב״ם · חלק קע״ד סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig: H.L. Shnuis, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרמב״ם, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.