תשובה כיוונו בזה שצריך שיהיה באותו המקום עשרה בני אדם מופקדים לצרכי צבור ואם יהיה דבר מצוה או דבר נצרך לצבור אז יבטלו ממלאכתם ויבואו לבית הכנסת ולזה אמרו בטלנין ממלאכתם ולא אמרו עשרה בטלנין שאין להם מלאכה ומ"ש בבית הכנסת מפני כי ברוב השעות כשיתקבצו העם לשום דבר מצוה או על צרה שלא תבא הוא תמיד בבית הכנסת רב יהודה אמר כגון אנו שאין אנו צרכים לתלמודינו וכך היא הנסחא ולא כמו שבא בשאלה שאנו צריכים לתלמוד וזה הוא טעות בנוסחאות או טעות בכתיבת השאלה וכוונת ר' יהודה דאם היה ת"ת כמלמדי תינוקות או יותר גדולים אמנם עדיין לא נשלמו ולא היה תלמודם ערוך בפיהם אל יכנס בחברת אלו העשרה בטלנין דלמה יתבטל לצרכי צבור מאחר שאינו בקי בתורה ולא גמר לימודו ויהיה טוב לו לעסוק בלמודו ובדרשותיו מלעסוק בצרכי צבור אבל כגון ר' יהודה שאינו צריך להתלמד רצונו בזה שאינו צריך לעיין בספרים ולהתעסק עסק גדול לא יבצר מלהיות אחד מהעשרה בטלנין בצרכי צבור שהרי אינו צריך ללמודו אבל מי שהוא צריך ללמודו אי אפשר לו לבטל לימודו ולעסוק בצרכי צבור אלא אם יהיה דבר גדול ואין שם מי שימלא מקומו: משה בר מימון
תשובות הרמב״ם · חלק י״ז סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig: H.L. Shnuis, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרמב״ם, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
