שאלה יורינו רבינו בראובן ששדך את לאה וכתבו שטר שדוכין להזכור בו כל התנאים ונתחייבו שכל המבטל תנאי אחד ממה שהתנו שחייב לתת לשכנגדו עשרה דינרים ועשו זמן החופה אחר עבור שנה אחת וראובן אחר כלותו מעשות כל אלה חלף הלך לו למדינת הים לטריפולי אשר במערב ובאה ידיעה פה העירה שלכל הספינות והאנשים אשר בתוכם עכבום ואין יוצא ונתאחר ראובן שם ובמאי דביני ביני עבר הזמן אשר התנו בניהם שיהיה החופה והלך אבי המשודכת ושידך את בתו לאיש אחר וכשמוע אבי ראובן חרה לו ואמר לאבי המשודכת מה זאת עשית ויהי כמשיב למה יחרה אפך הלא ידעת שהזמן אשר קצבנו עבר ולא אעכב את בתי מלהשיאה כי עני ואביון אני ואין ידי משגת ויען האיש אבי המשדך את מחותנו לאמר אם כן איפה אתה בטלת את השדוכין תן לי העשרה דינרים אשר התנינו שהמבטל התנאי חייב ליתן לחברו וכאשר חזרו המוקדם אשר נתן ראובן ללאה והעשרה דינרים קנס אשר ביניהם ולא רצה אבי המשודך לקבלם והניחום עד יבא תשובתו הרמה מה יהיה הדין בזה ואף גם זו נדר אבי המשדך עשרה דינרים אלו לעניים ונשבע שאם לא ירצה בנו לתתם לעניים יתנם הוא מכיסו יורנו רבינו מה יהיה הדין בזה ואם יש לעניים זכות בזה יורינו מורינו ושכרו כפול מן השמיים וזה נוסח שטר השדוכין:
תשובות הרמב״ם · חלק קנ״ב סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig: H.L. Shnuis, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרמב״ם, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.