הנה כו כן ראינו אנחנו החכמים והדיינים וכל הזקנים והת"ח לעשות תקנה זו ולהסכים עליה דהיינו שכל בת ישראל שלא תטבול במי מקוה אחר שתספור שבעה ימי נקיים כהלכות בנות ישראל ותרחוץ עצמה באותן המים הרעים כאשר מתחלה זאת האשה תצא בלא כתובה ואין לה לא כתובה ולא תנאי מתנאי הכתובה אחר שבררו עליה שאינה טובלת או שעברה על אחד מאלו השלשה אזהרות דהיינו שלא טבלה או שלא ספרה שבעת ימי נקיים או שרחצה כאשר מתחלה ואפילו שאחר כן טבלה וגם כל אלמנה שתבא לגבות כתובתה בב"ד אחר זמן הסכמה זו לא תטול פרוטה אחת עד שמגלגלין עליה בכלל שבועת האלמנה שטבלה לנדתה משעת תקנה זו והלאה ולא שמשה מטתה לעולם אלא אחר טבילתה במי מקוה כהלכת גוברין יהודאין אחר ספירת ז' ימי נקיים וגם שלא רחצה את עצמה כמו שהיו רוחצות מתחלה וכאשר נודע לב"ד שלא טבלה או שלא ספרה או שרחצה באותן המים הרעים אז אבדה כתובתה עקר ותוספת וכל תנאי כתובה וכמו כן לכל מי שתתגרש אם לא טבלה או לא ספרה או רחצה אין לה לא כתובה וכו' ואם אמר הבעל שעברה על אחת מאלו השלשה תקנות ואינו יכול לבררו אז לא תטול כתובה עד שתשבע שבועה חמורה בנקיטת חפץ שהיתה טובלת לנדתה אתר ספירת ז' ימי נקיים ושלא רחצה ואח"כ חייב הבעל ליתן הכתובה וקרינו הסכמה זו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות בתוך קהל ועדה והיתה אזהרה לכל ועל כל מי שירצה לישא אשה שלא ישאנה אלא בתנאים הללו ושאין לה כתובה ולא אחד מתנאי כתובה אלא בתנאי שלא תלך בדרכי מינין ולא תעבור על דת משה ושאין צריך להתרות עליה על כל פעם ופעם כי אם תקנה זו תהיה מהיום והלאה לכל השוכנים במצרים ובערים גדולים וקטנים ונמנינו אנו החותמים למטה שלא נדון מהיום והלאה אלא עפ"י תקנה הזאת ושלא נחליפה ולא נפסידה ולא נבטלה ולא יפחתו בה וכמו כן גזרנו על הבאים אחרינו דיינים וחכמים וזקנים שלא ידונו כי אם עפ"י הסכמה זו ויחזיקו בתקנה זו וירפאו את גדר דת משה ההרוס ושיהיה לשם שמים כדין תורת רבן של כל הנביאים לא עלי כתובת הנשים:
תשובות הרמב״ם · חלק קמ״ט סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig: H.L. Shnuis, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרמב״ם, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.