ודע שאם אני גרמתי לאבד שם החכמים מפני שאמרתי דברים הנכונים שהם על פי המשפט סתם בלא שם אומרם דרך רבינו הקדוש תפשתי גם הוא עשה זה מלפני שכל סתם שאמר בלא שם אדם כלם דברי חכמים אחרים הם ואותן החכמים האחרים לא מדעתן אמרו אלא מפי אחרים ואחרים מאחרים עד משה רבינו וכשם שלא הקפידו התנאים והאמוראים על שמות כל החכמים שמימות משה עד ימיהם שאין לדבר סוף כך לא נקפיד אנו על שמותם אם הוזכרו או לא הוזכרו ומה תועלת יש בזה והלא אמרו בפירוש בכמה מקומות ראה רבי דבריו של רבי פלוני בכך וכך וסתם לן כותיה ודבריו של ר' פלוני בכך וסתם לן כותיה הנה בפירוש שהדברים שראה אותן רבי שהן הלכה פסוקה אצלו ושכך ראוי לעשות אמרן סתם בלא שם אדם ובכמה מקומות אמרינן האי סתמא יחידאה היא ולא הזכיר רבינו שם אחד מהם ודברים שלא היו הלכה פסוקה אצל ר' אלא יש בהם מחלוקת ולא היתה דעתו נוטה לאחד משני הדברים אמר שני הדברים בשם אומרן רבי פלני אומר כך ורבי פלוני אומר כך והזכיר שמות החכמים ששמע מהן או שהן קרובים לזמנו לא שם רביהן ורבי רביהן מפני שיש באותו הזמן רבים עושי' כדברי זה ורבים עושים כדברי האחר החולק עליו וכבר אמרו לנו רז"ל מפני מה הזכיר שמות שהזכיר במקצת הלכות בהדיא למה מזכירין בדברי שמאי והלל לבטלן ללמד לדורות הבאים ולמה מזכירין דברי היחיד בין המרובין שאם יראה ב"ד את דברי היחיד ויסמוך עליו וכו' ולמה מזכירים דברי היחיד בין המרובים לבטלן שאם יאמר אדם כך אני מקובל וכו' הנה בפירוש שאין ראוי להזכיר אלא ההלכה הפסוקה בלבד ובאותו הזמן שהיו עושים אלו כך ואלו כך והיו המקבלים והשומעין אחד קבל כדברי זה ואחד קבל כדברי זה מפני זה הוצרך להזכיר וכיון שחברתי אני דרך המשנה וכבר פסק התלמוד כל הלכה והלכה בפרט או בכלל מן הכללות שפוסקים מהן ההלכות ואין שם שני מעשים למה אני אזכיר שם האיש שאין הלכה כמותו ושאין אותו הדין דברי זה היחיד הנזכר בתלמיד כמו אביי או רבא אלא מרובין מפי מרובין ומפני זה בחרתי שלא ליתן מקום למינים לרדות שהרי הן אומרים על דברי יחידים אתם סומכים ואינו כן אלא אלפים ורבבות אלפים מפי אלפים ורבבות ולפי ענין זה אמרתי בתחלת החבור פלוני ובית דינו קבלו מפלוני ובית דינו כדי להודיע שהקבלה רבים מרבים לא יחיד מיחיד ולזה היתה מרוצתי ומגמתי שכל הלכה והלכה תמצא סתם כלומר שהיא דברי היחיד לא שתאמר בשם פלוני עד שיבא ממנה חרבת המינים האלו שבעטו בכל התורה שבעל פה לפי שראו אותה בשם פלוני ופלוני ודמו שלא נאמר דבר זה לעולם אלא אותו פלוני מדעתו:
תשובות הרמב״ם · חלק ק״מ סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig: H.L. Shnuis, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרמב״ם, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.