וזה שאמרת ששאלת ממני כמה שאלות ולא השבותי לך בשבועה שאיני יודע לעולם שאלה שלא השבותי עליה חוץ מזו שבאה ואני חולה בענין קדושי כסף שאמרתי שהן מדבריהם והרי אני משיב עליה אחרונה ולא ראיתי שאלה כלל ממך אלא אותם השאלות של ברכת אירוסין שהקניטוני מחזרתן כמה פעמים עד שאמרתי לך כבר הודעתי דעתי ומה שתרצה עשה וכן שאלה של גט לההוא שאמרת שהוא פסול מפני השליחות וכתבתי לך שהוא כשר והראתי ההפרש שיש בדברים ודחית בזרוע ואמרת עדין לא ידעתי מאי זה טעם הוא כשר שתקתי והנחתיו וכן דרכי תמיד עם כל אדם שאראה אותו עומד בשטותו ואינו רוצה לחזור בו אשתוק ואניחנו ברצונו כך דרכי לעולם ולא ידעתי כלל שאלה שבאה לי בדבר אחר שמא אבד הכתב ולא הגיע לידי ואתה תולה עצמך להשיב על מה שלא ידעתי או בא לידי ואיני זכור מכל מקום אפשר לחזור ולשאול וכן כתבת לי בענין האלמנה עה יתומיה שדנתי אני שאינה חייבת שבועה על החצר עצמת אתה הדברים ועשית אותם טענה וכתבת בכתב זה האלמנה שהיא טוענת שנמכרו נכסיה בפחות וכו' ולא היתה שאלתם שהדבר טענה וכן פירשתי אני בתשובתי ואמרתי הואיל ונודע בודאי שחצר זה נלקח מנכסי הנדוניא והוא כתוב בשמה וידועה לה אינה צריכה שבועה שהחצר בחזקתה הוא ואינו בחזקת היתומים ואמרת לי מפני מה חתמו הדיינין עמך אתה נתלה בהן או הן תלויין בך אמת אמרת וגריעותא היא לי:
תשובות הרמב״ם · חלק ק״מ סימן י״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig: H.L. Shnuis, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרמב״ם, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.