שאלה ותורינו בראובן ארס את שרח בת אשר והתנו ביניהם שתהיה החופה בפסח הבאה עלינו לשלום ש' פ' ליצירה וכתבו ביניהם שטר שידוכין כנהוג ממה שנותן אבי הבת והתנאים ובו התנאי הידוע אשר נהגו לכתוב בשטר זמן הנשואין ויהי היום בא אלינו איש אחד ובידו שטר וזה נוסחו לעד בבני ישראל איך ראובן בן שמעון ארס את שרח בת אשר וכל התנאים וגם התנו המורשה והמשדך שכל מי שיחזור בו חייב ליתן לחברו קנס עשרה דינרים ממעות מצרים ולקחו קניין מכולם שכל אחד מהם נתחייב מעכשיו שאם יחזור בו יתן לחברו עשרה דינרים כאמור והיה הקניין בפני ב"ד חשוב דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי קניין גמור בכלי הכשר לקנות בו מעכשיו בלי שום אונס בביטול כל מודעין ותנאים זהו נוסח השטר כאשר כתוב אות באות מלה במלה וכאשר קרב הזמן של הנשואין אמר המשדך להמורשה שרוצה הנשואין כי בא הזמן והשיב המורשה אין לי אשה ראויה לנשואין ולא אשיא אותך עם שום אחת כלל תורינו הדרתו אם זה השטר אשר כתוב בתוכו תנאי עשרה דינרים הנז' הוא שטר קיים וחייב החוזר בו לתתם לחברו כאשר קנו או זה השטר בטל ואין שום אחד מהם חייב שום דבר ושלום הדרתו יגדל אנס"ו:
תשובות הרמב״ם · חלק קל״ג סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig: H.L. Shnuis, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרמב״ם, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.