תשובות הרמב״ם · חלק ק״ל סימן א׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

שאלה ויורינו מורינו בבנימין אשר קנה שפחה יפת תואר והוא בחור וזאת יושבת בביתו והבית גדול אכן דרין עמו אשת אביו ושלש בנותיה ויהי כמשלש חדשים נפל קטטה ביניהם וכתרו את בנימין מנוחה הדריכוהו והוליכוהו אל השופט והלשינו על כי בביתו שפחה גויה והוא מתיחד עמה והישר בעיניו יעשה וכשמוע השופט אמר להביא את השפחה לפניו וישאל את פיה לאמר מאי זה עם את והיא ערכה תשובתה כי יהודית היא ואיימה וגזמה והיא לא נתנה על לבה ואמרה מבני היהודים שבוני ויביאוני הנה ויהי כשמוע השופט את דבריה מצאה חן בעיניו וישלחה ותבא ביתה וכראותה בנימין עלז לבו וירא מנוחה כי טוב ונשארה כתמול שלשום הנה כן יודיענו אה חייבין ב"ד להוציאה מביתו משום שנאמר והייתם נקים מה' ומישראל או דילמא מאחר כי אשת אביו ונשי"ם לו שם שלש בנותיה לא יוציאוה ובאיזה דין יוציאוה מאחר כי לא מצאנו שאסרו אלא יחוד פנויה ויחוד בגויה באיזה דין נאסור ישיבתה בביתו ואם יש לה דין יפת תואר או לא תורינו הדרתו ושכמ"ה:
נחלת הכלל · Leipzig: H.L. Shnuis, 1859

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרמב״ם, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.